← חזרה

22/03/2026 - תרבות 3

והמצב אצלנו, בתופת - במקום מוזיקה יש ״זמרים״, במקום סרטי מופת - אח גדול. להסתובב במרכז מרגיש כל-כך צפוף ובודד. העובדים עובדים רוב הזמן, בלחץ, כעס.
ואני רוצה להתרכז בנקודה האחרונה. למה תרבות העבודה צריכה להראות כך ? אני עובד בחברה עם מטרה מסוימת - כסף! (That’s what we it’s all about)
במקום השני, או האחרון, יכול להיות העובד. ולכן, על מנת שיעבוד יותר, ויותר קשה - הכל צריך להיות עכשיו ובלחץ ויש הרבה עבודה ואנחנו לא מספיקים.
העובד כנראה מספיק יותר, אך באיזה מחיר ?
מה מטרתנו פה ? ובכללי ? לי ולמי שקרא פה קצת אני מקווה שהדבר ברור אבל אחזור עליו שוב כי זה כה מטריד אותי לשמוע ולראות חברים ואנשים קרובים כמו חולים בטירוף הקפיטליסטי.
בקיצור, חשבתי שיש לאדם מטרות אחרות בחיים, אחרים בחרו להם מטרה בטלה.
בחור אחד שכנע אותי בדעה ה״נגדית״ ולימד אותי דבר. בארגנטינה פגשתי את יונתן שרודף אחר חופש כלכלי או משהו כזה, הבחור עובד כשכיר מרחוק ומחפש עוד דברים לעשות כסף בחופשיות. סיפרתי לו על מטרותיו והיה שיחה טובה כנראה כי הגענו למשפט הבא החכם שהוא אמר - ״כמו שלך המטרות שלך, לי המטרה שלי״ וחשבתי שיש בזה משהו יפה. היום אני כבר לא בטוח כי מדגדגת ותמיד דגדגה לי השאלה - אבל למה אתה רוצה את מה שאתה רוצה ? והאם הסיבה טובה מספיק ? אולי היא לא צריכה להישאל, אולי שאלות מסוימות יכולות לגרום נזק אם נאמרות ללא מחשבה. אם לאדם יש משהו שמניע אותו בעולם חסר משמעות זה - למה להרוס לו ? כי הוא משקר לעצמו ? כי אני יודע יותר טוב ?
ככלל - אני נגד הונאה עצמית (למאמר מדהים בנושא - עדי צמח), ועבור עצמי אני מחמיר ושואף להכיר את עצמי ואת העולם בכנות ולא בקלות. אך לא תמיד האמת מועילה, ואני - כאשר הדבר נוגע לאדם אחר, והשאלה יש בה אפשרות לפגיעה, יתכן שאעדיף לוותר עליה או לדחותה לשעת כושר.
אם יונתן ידבר איתי על כך שהוא מרגיש ריקני, אולי אז אזכר בדבר השאלות שעלו לי בזמנו וארגיש שזה זמן טוב לשאולן. יתכן גם שבמצב כזה הצד השני יהיה יותר רספטיבי ומעוניין בשאלות אלו (או שממש לא :).
ומקרה זה הוא מיוחד מאוד מכיוון שלרוב אדם (או לפחות אני) לא רואה את חברו וטובתו בראש מעיינו. לרוב אדבר ואשאל את שאלותי בלי סבלנות או רגישות.

רשומה זו מוקדשת לאיתי גוברמן, אחי שלימד אותי המון על חברות ושמחה. תודה על שיחות מעוררות מחשבה בחלק מנושאים המדוברים לעיל.