← חזרה

20/01/2026 - חרטה

בפרשת השבוע ״וארא״ ובמעשיית ״החלילן מהמלין״ של האחים גרים, מתואר מצב של שליט שלא מוכן לקיים את הבטחתו לאחר שהרעה חלפה.
חבר שהכרתי בריו אמר לי שכאשר הוא מרגיש ברע, הוא דוחה החלטות גורליות.
נדמה כשאנחנו לא בטוב, הרגש הרע משתלט עלינו ואנחנו חושבים לא בבהירות, או לפחות אגיד - בצורה שונה מאיך שאנחנו מרגישים אחרי שהוא חולף.
להרגשה רעה יש יכולת להכפיל את עצמה, ולהביא את האדם למצב נמוך..
הרגשה רעה יכולה לבוא מכל מני סיבות: בדידות, תחושת חוסר משמעות, שעמום… והתרופה לא ידועה. 
על האדם לזכור את מטרותיו, וללכת בעקבותיהן יום ביומו.

על החרטה, היא מותרת והגיונית. (יתכן שאני גולש לסוג חרטה אחר אבל,) לפני כמה שנים יתכן שדפקתי למישהו את הרכב ולא השארתי פתק. אני מתחרט על מה שקרה, מתבייש במה ש״עשיתי״. עשיתי בגרשיים, מכיוון שהדבר שקרה אז לא צריך להגדיר כל-כך את ה״אני״. זה שנהגתי כך בעבר לא אומר הרבה עלי עכשיו. 
יתכן שזהו מנגנון הגנה שמדבר או סתם בלבול שכל, לא בטוח שהשתניתי, אני לא מאמין שהאדם משתנה כל-כך מהר.
ויתכן שהכתיבה של אירוע זה פה היא ניסיון אומלל לקבלת כפרה, מנוח נפשי מתחושת האשמה.

החרטה מהסוג השני מלווה בתחושות שתיארתי, אך החרטה מהסוג הראשון - (אני מתאר לעצמי ש)היא מלווה בתחושה של ניתוק. במקרה שלנו, ניתוק מהאדם אשר הבטיח דבר בעבר - התרופה המושלמת לחרטה מהסוג השני.