← חזרה

05/02/2026 - השכל הישר וסוף העולם

ברשומה האחרונה השתמשתי בכלי המחשבתי שאומר שבמצב של חוסר הסכמה בנושא מסוים, על הצד המתנגד לשכל הישר חובת השכנוע (/הוכחה).
אבל מה הוא השכל הישר? כשדיברתי על זה בארוחת צהריים בעבודה, וניסיתי להסביר עם דוגמא - אמרתי שכדור הארץ נראה שטוח, זה השכל הישר ולכן על האדם שטוען שהוא כדורי חובת ההוכחה. גלעד התנגד ואמר שמושג השכל הישר הוא מושג משתנה, בהתאם להקשר, זמן, תרבות - והיום, בישראל, ילד מגיל קטן רואה וקורא ״כדור הארץ״ - וזה הוא השכל הישר שלו ושל רובנו.

אני לא בטוח איזה תפיסה עדיפה: התפיסה הראשונה שמתחפשת למוח חסר הקשר ותרבות. או התפיסה השנייה, שלטעמי - מדווחת יותר בכנות, על התחושות שלה.

*

בשיחה הטובה האחרונה שלי עם גרוס, באמצע הלילה, במחלקה, אחרי איזה פרויקט. דיברנו על הנושאים הגדולים. אני הבעתי תקווה לראות את כל התשובות של הפילוסופיה והמדע מתחברים לכדי תשובה אחת מוחלטת, ״מטרת״ פרויקט הדעת האנושי, אולי. האם אנחנו באמת רוצים להגיע לשם? 
שמעתי עכשיו ראיון עם אבשלום אליצור, שם הוא אומר שהוא מקווה שהיקום ימשיך להפתיע אותנו (את החוקרים, עם עוד תופעות מעניינות ולא מובנות ששוברות את התיאוריה הקיימת, וכלל כנראה, נותנות לנו ״סיבה״ או דלק להמשיך ללכת. להתקדם במחקר. 
ומה אם נגיע לסוף, נבין הכל ? [במידה שמוח האדם, או התחליף לו שניצור עם הזמן, מסוגל להגיע להבנה מלאה של מה שקורה פה.]
נשמע כמו אסון גדול, סוף העולם.) אני כבר לא בטוח אם אני מעוניין בסוף זה.
בשיחה זו, גרוס הביע תקווה או רצון לחיות לעד, אני הבעתי התנגדות והוא ניסה למכור את הכדור (תרופה) בכך שיאפשר לי להיות שם, לקבל את האפשרות לראות לאין הכל יוביל, לאיפה נגיע.
חשבתי שהטעם של החיים הוא שיש להם סוף {דלק האדם}.
ויתכן שבאותה המידה, הטעם של היקום הוא שהוא לא מובן, שיש עוד מסתורין, שאין תשובה {דלק האנושות}.

*מובן שרוב האנשים הם לא חוקרים, ויכולים להמשיך לחיות יפה מאוד את החיים חסרי המשמעות שלהם גם אחרי סוף העולם שתיארתי. אך אני מאמין בגישת אריסטו שאומרת שלדבר יש מהות. המייחד את הפסנתר הוא המוזיקה שהוא מפיק ובכך הוא שונה משולחן ובזו מהותו. המייחד את האדם הוא השכל (ואני אוסיף, ההכרה, הנפש, תודעה עצמית, שפה - יכולת לעבוד בשיתוף פעולה ולהתקדם בחקר היקום.), ולכן מהות האדם היא הדעת. 
אין דעת לרכוש - אין מהות לאדם.
או אולי נמצא לנו מושא אחר, או אולי לא נהיה. ויצור מסוג אחר עם מהות אחרת יתחיל מסע חדש.

ומעט על גבולות המחשבה האנושית.
יש גבול לבינה של האדם, המוח המוגבל שלנו לא מסוגל להבין רעיונות מורכבים מרמה מסוימת (אני לא סגור על זה… סלצקי אומר שיש דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין, כמו המימד הרביעי וזה חוסם אותנו מלהבין. אבל האם לדמיין ולתפוס שווה הבנה? אולי אפשר להבין בלי לדמיין).
בכל אופן - לא הגענו לגבול, לא הגענו לקצה. ואני לא יודע אם אי פעם נגיע אליו, אנחנו נוסעים במנהרה ולא רואים את הסוף, המבוי הסתום, יש המון צמתים (קשרים בין נושאים) ופניות (מהפכות מחשבתיות). נראה שהלכנו כבר דרך רצינית, והיא כנראה רק ההתחלה של המסע.

האפשרות של הבנה מלאה של העולם היא אחד המאפיינים של האסכולה הרציונלית. והיום כבר לא נראה לי שמאמינים בדבר כזה.
יש סתירה לוגית במערכת שמנסה לתאר את עצמה בשלמות. משהו שראסל התחיל וגדל הוכיח סופית. אין לי שום מושג על זה - אני צריך ללמוד ואשתף פה בהזדמנות.