← חזרה

30/9/2025 - דטרמיניזם

ישנה גישה שאומרת שאין לאדם חופש בחירה, הכל קבוע מראש, דטרמינד. יש הרבה קבוצות שמניחות את הנחת יסוד זו, זוהי הנחת יסוד לדעתי - מרגיש לי שאדם אשר מפתח סיסטמה, איזה תמונת עולם, צריך לשים פילר (עמוד תווך) כזה בבסיסו, למרות שאני מניח שיש ניסיונות להוכיח אמונה זו.
אמונה = הנחת יסוד. (במחשבה שנייה, לא. הנחת יסוד המדע לדוגמא היא לא אמונה, אלא כלי שמשרת את המדען, עדשות בלבד ולא אמונה אמיתית. אולי אמונה היא הנחת יסוד של פילוסופית חיים?)
אם אנחנו מנסים להסביר משהו בעזרת ניסוי, הוכחות או לוגיקה - אנחנו לא מאמינים בו, לפחות לא אמונה שלמה. הוכחה לקיום אלוהים היא חטא.
יתכן שכן מאמינים אמונה שלמה, ובגלל שרוצים להסביר לאחרים ולהורות להם את הדרך הנכונה - עוסקים במחקר ממין זה. אולי רק בגלל בלבול, אדם מאמין יכול לנסות להוכיח… לא יודע, בכל אופן - נחזור לדטרמיניזם. הם מניחים שאין לאדם חופש בחירה, שהכל ידוע מראש / הכל כתוב; יתכן שיש בחירה בנקודות מסוימות אבל בכלליות יש ישות שמכוונת את הדברים, בוחנת אותנו, אולי אפילו מכוונת לכיוון חיובי. את האמת - אני לא ממש יודע להסביר את הגישות האלה, גם כי לא מאמין בהן וגם כי לא שמעתי/שאלתי/התעניינתי מספיק. 

אמרתי פעם לפיזי שאני אוהב להאמין(או אפשר להגיד, ״אוהב לחשוב בצורה…״) [״רוצה להאמין״ זה ביטוי שסיבך אותי ביותר בעבר. הגעתי להחלטה שאפשר להשוות אותו ל-מקווה] שלא משנה מה קורה בהווה, זה טוב, בגלל שבסוף כל הדברים עכשיו אתמול ומחר יחד יגרמו לעתיד; בעתיד אהיה מבסוט, היו נקודות בחיים שהייתי מבסוט מאיפה שהגעתי עד אז ולכן אני מאמין שזה יקרה גם בעתיד, כשאהיה שם, אתסכל על כל הדברים שקרו מלפני ואגיד תודה שהכל קרה והוביל אותי לאיפה שאני היום.
כמה בעיות עם גישה זו: א) היום הרבה יותר קשה לי לאמר ״זה טוב/רע״ על דברים/אירועים. כבר נותן לגישה זו טעם תפל. ב) למדנו מתורת ההכרה שהחוקים או הסדר שנראה בעבר לא מספר על העתיד, או בקיצור - אני לא יכול לחזות את העתיד. במיוחד נשמע תמים להגיד - אהיה מאושר בעתיד.
הבעיות האלה מתגמדות אל מול הרווח שאדם מרוויח מלהאמין בגחמותיו. הסתירות לא מעניינות אדם, הוא לא שם לב אליהם או לא מעוניין לחשוב ולהתעמק בהם; האמונה נותנת לאדם כוח (או אולי אפילו, האדם מפתח הגנה נגדיהן, הן מאיימות עליו, על השלווה המדומה שלו).
פיזי ענה בתגובה תשובה יפה, אבל לפני שאחשוף אותה אתה צריך להבין - גישתי נותנת הצדקה לעשיית מעשים קשים בהווה על מנת להרוויח בעתיד, אני חושב שזה די ברור (ואני כמובן חושב שזה דבר ברור מאליו שיש לעשות מעשים מסוימים בהווה בשביל לקבל תועלת בעתיד. לכן אולי אפילו לא צריך את הגישה המיוחדת אלא פשוט ללכת לפי השכל הישר. {כמובן שאדם לא חייב הסברים כאלה בשביל לפעול - לא בשביל עצמו ולא בשביל אחרים.}). הוא אמר ״אם אתה גם ככה הולך להסתכל אחורה ולהיות שמח מהעבר, פשוט תהנה מהווה״ - הכניס לי יפה.
לפי הגישה שלי, אוהד יהיה מבסוט בעתיד, אז למה להתאמץ בהווה?
לסבול בהווה, להיות מאושר בעתיד מול
להנות מההווה, להיות מאושר בעתיד.
נשמע נכון, ננסה לחשוב על זה מנקודת המבט שלי היום - נגדיר את הביטוי ״להנות מהווה״ זה יניח את דעתי.
אם להנות מההווה אומר להתפנן, לוותר לעצמך, ולהישאר במקום או להתדרדר - זה פחות מתאים לי.
לפי משמעות זו, סבל בהווה יהיה משהו בסגנון של - לעבוד קשה, להלקות את עצמך, ״להשתפר״.
אני חושב שיש לשאוף לשיפור מסוים (מה זה אומר? מי ואיך קובע אם אני משתפר? שום מושג), ועם זו לשמור על איזון נפשי. לעבוד קשה וגם להתפנן, לא לוותר לעצמך ולא להלקות את עצמך. קל להגיד מלעשות, לאידיאלים אפשר לשאוף.