← חזרה

11/9/2025 - משמעת צבאית

חשבתי על משמעת בצבא. עבורי זה היה ועדין ברור שחייל צריך לבצע את הפקודות, אין פה שום שאלה. חייל שלא מבצע אותן עובר על הפקודה וצריך להישפט.
כמובן שכל מקרה לגופו ולא צריך להכניס לכלא אדם שלא עשה גלחץ, אולי במקום מסוים, עונש כזה כן יהיה חשוב ומתאים. לדוגמא, במקרה שבו אנחנו רוצים לחזק את המשמעת במחלקה מסוימת ויש חייל שעובר על הפקודות, אולי כדאי לשפוט אותו. אני עדיין חושב שעבור גלחץ זה עונש חמור מדי. הנה הבעיה עם עונש חמור מדי ביחס לעבירה - עונש זה מעורר כעס ותסכול מצד החייל הנענש, וכנראה אותן התחושות לחיילים האחרים, ואיתן הפחד שדבר כזה היה ויכול לקרות להם. אני חושב שבמצב כזה המפקד יוצר יותר נזק מתועלת במצב המשמעת במחלקה.
עם זאת, חייל צריך להבין טוב טוב שכל פקודה היא פקודה, ויש לבצע אותה בלי קשר לאם הוא מעוניין לבצע או לא, אם הוא מבין מה עומד מאחורי הפקודה או לא. זה אחד העקרונות בבסיס של ארגון צבאי וכאשר חייל, או יותר גרוע - מפקד, לא מבינים עיקרון זה, נוצר פער גדול שיכול לגרום נזק רציני.
אני מאמין שבמצבים שבהם אפשר לשתף את החייל במידע מסוים שנוגע לפקודות, ראוי לעשות זאת. ועם זאת, בדרך מסוימת, יש להבהיר לחייל שמקרים כאלה בהם הוא קיבל הסבר הגיוני לסיבה שבגללה הוא צריך לפעול בצורה מסוימת לא משליכים על כל המקרים. לא בכל פעם החייל יקבל הסבר כזה.
אפשר ורצוי להסביר לחייל שאסור להכניס טלפון לחדר הישיבות בגלל שהטלפון מכיל מיקרופון, בעזרת טכנולוגיה קיימת (ופרצה בטכנולוגיה אחרת) יש אפשרות לפרוץ לטלפון, יש לנו אוייבים שיש להם יכולות כאלה, שיהיו מעוניינים להאזין למידע שמדובר בפגישה זו.
הסבר זה יש לו המון יתרונות: א) החייל חסר המשמעת (רוב החיילים שאני מכיר) יכול לשמוע להיגיון, ההסבר נשמע טוב ולכן לא יכניס את הטלפון לפגישה למרות שהוא רוצה לשחק בטיקטוק בזמן הרצאה של המפקד. ב) החייל יבין את החוק ברמה עמוקה יותר - אנחנו לא רוצים חייל עיוור וטיפש שמבצע פקודות, אלא אדם אחראי ומשכיל שמבין את הסיבה, מבין את המוסר, את המוטיבציה, המטרות שלו ושל הצבא מיושרות לכן אנחנו הולכים יד ויד, יחד לקראת המטרה המשותפת. הבנה עמוקה את החוקים יהפכו את החוק שאין להכניס טלפון לחדר הפגישות להבנה כללית יותר - יש לשמור על ביטחון מידע, אין לשתף מידע מסווג, יש להמנע משימוש באמצעים אלקטרוניים בסביבה כזאת וכזאת - יותר מסיסמאות, הן יהפכו להיות מובנות לו.

נקודה אחת חשובה (לדעתי ברורה, אבל בשביל למנוע ביקורת אציינה) היא פקודה בלתי חוקית ובלתי חוקית בעליל - יש פקודות לא חוקיות (דוגמת, קנה לי קולה) ופקודות בלתי חוקיות בעליל (תירה על הזקנה שחוצה את הכביש). הראשונה - יש לבצעה ולהתלונן לאחר הביצוע, היא לא מסכנת חיים ולכן החייל הפשוט לא רשאי להחליט בעצמו אם הוא רוצה או לא רוצה לבצע את הפקודה, האם היא חוקית או לא. לאחר הגשת התלונה, איזה שופט משהו כזה יעשה את ההחלטות האלו ויפעל במטרה למגר מצבים כאלה בעתיד (עונש למפקד, העפה מתפקיד, חיזוק ההסברה, ...).
השניה - אין לבצעה. החייל הפשוט, בפעם הראשונה מקבל אישור להמנע מפעולה, לבצע החלטה, לקחת אחריות. אני מדבר על על חוקי צהל כן - הם נותנים לו את הזכות הזו (אני לא בטוח כמה אני מדייק בדברי, כי לא קראתי את החוק. גם מה שאני שמעתי מאחרים, לא שמעתי לאחרונה).