← חזרה
4/9/2025 - עזרה
ברשומה על שיח ביקורתי הבנו שזוג/קבוצה יכולים לעבוד יחד על מנת לחשוב בצורה טהורה ולהתקרב לאמת.
היום נבחן סיטואציה קרובה - בה אדם מנסה לעזור לחברו.
אני חוזר ואומר - לקבל עזרה/ביקורת מאחר זו לא עניין של מה בכך. אדם חכם, משכיל, בעל תואר, פרופסור, מצליח, עשיר, מנכ״ל, מנהל - קשה לו לקבל עזרה מאחר. אני מספיק טוב בעצמי, אני יודע מספיק, אני לא צריך עזרה מאף אחד. האגו גבוה מדי ולא מאפשר זאת, וזה חבל. אנחנו צריכים עזרה.
דיברתי עם חבר לא מזמן, שאמר שהוא הלך לקאוצר, והוא עזר לו. כשאני שומע דבר כזה אני ישר מרגיש באסה - מה אני לא עזרתי מספיק לחבר? למה הוא צריך עזרה מאחר?
איזה חבר חרא אני אה? קורא נבון, אני מניח שאתה טוב יותר ממני. אני משתדל להיות כנה, בבקשה אל תשפוט אותי בחומרה.
כמובן שעם זאת יש גם הרגשה טובה של שמחה, איזה כיף שהוא עזר לך (והאדם ״הנורמאלי״ ירגיש רק את ההרגשה האת).
והשאלות שעולות לי - מי אני בכלל? איזה עזרה אני יכול לספק לחבר שלי בכלל? אין לי שיטה, לא למדתי, אולי הדבר היחיד שיכול זה לגרום נזק.
יש אנשים שרוצים ללמוד פסיכולוגיה ולהיות מטפלים קליניים, חלקם רוצים זאת בשביל להתמודד עם בעיות שיש להם בחיים. אני לא חושב שזו הדרך. יש דרכים אחרות להכיר את עצמך, לטפל בעצמך, אם אתה כלכך מתעניין ומאמין בשיטה הטיפולית, לך לטיפול (אני די בטוח ומקווה שמטפל צריך לעבור טיפול לפני שהוא מטפל, צריך להיות יציב, אנחנו לא רוצים שיגרום נזק). אל תלך ללמוד את התחום אם אתה רוצה שיועיל לך, זו לא המטרה של הלימודים.
אחותי רוצה להתחיל להתאמן, ניסיתי כמה פעמים לעזור לה, להניע אותה, אבל זה לא עובד. אני לא עוזר לה יותר, היא לא מכבדת אותי ולא את עצמה. שתסתדר לבד.
מנקודת המבט שלי (אוהד האמיתי, אין לי אחות), סיטואציה זו שתיארתי יש בה הרבה תסכול, כעס, חשיבה עצמית (ולא על האחר) - בקיצור חולשה. אדם חזק יותר (ואדם זה ניסה, לכן הוא כבר חזק) יכול לעבוד קשה יותר ולרדוף אחר מטרה זו.
אני רוצה לעזור לרגע ולאמר שלעבוד קשה יותר לא אומר לדחוף חזק יותר. לעבוד קשה אומר לעבוד חכם (לא תמיד צריך לחשוב אבל במקרים כאלה ורוב המקרים שאנחנו מתמודדים איתם, שקשורים לנפש, לפעמים צריך), לחשוב - האם דחיפה כזאת וכזאת חזק תעזור? אולי יש לה בעיה של ביטחון עצמי? למה אני בכלל רוצה לעזור לה? מה המניעים שלי? למה אני כל-כך תוקפני? אולי היא רק צריכה שיחה טובה? אולי היא בכלל לא רוצה להתאמן, רוצה לאכול שוקולדים אבל היא לא מרגישה טוב עם עצמה שהיא משמינה.
אני חושב שכדאי לעזור לה. הרמת ידיים, לתת לה להסתדר לבד - זה ניתוק מהחברה. את חשובה לי ולכן אעזור. לא תמיד יש לי זמן לזה, ואני משקיע בעצמי הרבה יותר (אולי ככה גם תקבלי מודל לחיקוי. חחחח אוי ואבוי) אבל חלק מהזמן אחשוב ואדבר איתך, במטרה לעזור לך.
אני רוצה לתקוף עוד נושא קטנטן חשוב שעלה לי. יש תפיסה שאומרת שכל דבר שאנחנו עושים נובע מאנוכיות. דוגמא - אמא מכינה אוכל לילד שלה, היא עושה זאת בגלל שההתנהגות זו מפרישה חומרים בגוף/גורמת לה להרגיש טוב עם עצמה. תפיסה זו, שאני לא אומר שהיא לא נכונה, אני לא חושב שיש להתייחס אליה בשיחות ממין זה.
אפשר וכדאי לחשוב על תפיסה זו, ואפשר להחליט שאכן כל דבר הוא אנוכי. אני עוזר לסבא ברחוב/ תורם לצדקה / מתגייס לצבא, בשביל להרגיש טוב עם עצמי. אחרי שבחרנו צד, אני חושב שכדאי לשכוח מנקודה זו, או לפחות לא להתייחס אליה ברוב הדיונים. היא מרגישה לי עקרה- הורגת שיח וחשיבה. כן אמא מכינה לילד שלה אוכל בגלל שזה גורם לה הרגשה טובה, אם ניזכר בנקודה זו כל פעם לא נוכל להבין או נסתבך לשווא בהסתכלות על נושאים מורכבים יותר.
בשונה מאחותי, (אני חוזר, אין לי אחות, משמע -הדוגמאות פה מומצאות) אבא שלי אוהב לשבת בבית ולא לעשות כלום. המשפחה - אמא והאחיות, רוצות שיזיז את התחת, ככה יצא מהדיכאון. ילמד משהו חדש, יעשה ספורט או ילך לפסיכולוג. אבל הוא לא מעוניין.
זה סוגיה קשה יותר - מי אני שאגיד לאחר מה יותר טוב או נכון עבורו? הוא בחר, אני אוהב אותו, מכבד אותו. פה אמור להגמר הסיפור. אבל הוא חשוב לי, ואני חושב שהוא טועה, מפספס משהו חשוב.
יש לנו מערכת יחסים, והיא חשובה לי (ואני מקווה שגם לו) והבעיה הזאת (אני אגיד בעיה אצלו. הוא יגיד בעיה שלי, איתו. אין תשובה נכונה) פוגעת במערכת היחסים (אני חושב שזה פוגע בו, ובכך פוגע בכל עולמו..). בתור שכזאת, אפשר לדבר עליה, אפשר לנסות להבין אחד את השני, אולי זה יעזור… אין לי מושג.