← חזרה

2/10/2025 - מערכות יחסים

אני מצפה מחבר שניפגש כל שישי / שישלח הודעה פעם ב / שלא ילבש סנדלים יותר.
צפיות מובילות לאכזבות; צפייה התקיימה עוד לפני האכזבה, לפני שהייתי מודע לציפייה.
האם זו בקשה מוגזמת לבקש מחבר שלא ילבש סנדלים? זה תלוי בכמה זמן אתם מכירים, כמה זה חשוב לך, כמה חשוב לו ללבוש סנדלים... בכל מקרה - במערכות יחסים אין דבר מוגזם, אנחנו נקבע יחד את הנורמה שלנו, מה מתאים לנו. 

יתכן שאין מערכת יחסים, לדוגמא - שיש רק אדם אחד בה, והצד השני חסר, לא מעוניין בה או לא חלק ממנה.
במקרה שיש מערכת יחסים - נוצרת צפייה, זה דבר טבעי ואין להלחם בו. ניסיון להנמיך ציפיות כתוצאה מאכזבה זו פגיעה ישירה במערכת היחסים, אני לא מצפה ממך כבר לכלום = אתה כבר לא חבר שלי (דוגמא לציפייה בסיסי: אני סומך עליך שתהיה גב שלי).

נקח את הדוגמא עם הסנדלים. במקרה שזה מפריע לי שאתה נועל סנדלים, יש לי כמה אופציות תגובה: א) להתעלם/להשלים עם זה - אם אתה יכול לפתור את זה בתוכך, מה טוב. ב) לא יכול לפתור את זה בתוך עצמי. פה יש המון אופציות: להעלים את הסנדלים, לשלוח הודעה אנונימית מאיימת שתפחיד אותו מלנעול אותן, לצעוק עליו על משהו אחר בכלל, לצעוק ולהתעצבן בגלל זה, להקניט או לזרוק הערה, לדבר בכנות על הבעיה - בעיה שלי ושלך - בעיה שלנו - של מערכת היחסים. ג) לוותר - להמשיך להתאכזב, להיתסכל, לבנות עצבים, להנמיך ציפיות, לוותר על הקשר (חד צדדי. יכול להיות אופציה מעולה גם תחת אופציה ב - דו צדדי, אחרי שיחה טובה והבנה אחד של השני).

מערכת יחסים היא כמו דף שכתוב עליו ״אני ואתה״, ברגע שאתה נועל סנדלים אתה תופס צד של הדף, גם אם בלי ידיעה (לפעמים אי הידיעה היא הבעיה עצמה - אפילו לא חשבת עלי שלא הזמנת אותי ליציאה); אם אני בוחר תגובה שלא מועילה למצב אני תופס את הצד השני. על כל דבר חשוב או שטות הדף נקרע קצת.