← חזרה

30/11/2025

פלור (מהונדורס) אמרה היום משהו יפה - אנחנו צריכים להיות החברים הכי טובים של עצמנו.
זה מזכיר לי איזה משפט שאומר שאנחנו צריכים להתנהג לבני המשפחה שלנו כמו שהיינו מתנהגים לחברים שלנו, דוגמא - כשבן משפחה ישבור כוס בטעות ככל הנראה שנכעס עליו, אבל אם זה היה חבר.. לא, לא נורא, אני אנקה, מה אתה דואג?
זה מעניין שאנחנו כל-כך נעימים לחברים שלנו, במיוחד החדשים והרחוקים. אבל ככל שאדם יותר קרוב אלינו כך אנחנו מרגישים איתו יותר בנוח, וגם יותר שיפוטיים כלפיו. ובטופ - עצמנו. רמת השיפוטיות, שאיפה לשלמות, ואנחנו כל-כך רחוקים משם, וכל-כך קשה לנו להשלים עם זה. אנחנו צריכים ללמוד לאהוב את עצמנו, להיות נעימים כלפי עצמינו, תהיה החבר הכי טוב של עצמך.

להיפרד מחבר שטיילתי איתו תקופה היה מאתגר, וזה מאוד מעניין - כי חשבתי שאהיה יותר ישיר, יותר ברור, יותר תקיף. בפועל היה לי מאוד להוציא את המילים ברגע האמת. 
זאת לא הפעם הראשונה שאני מתפלא מכמה שאני לא שולט על עצמי. משפט מוזר. האני הראש הוא החלק הקטן, המודע. העצמי שדיברתי עליו הוא הגוף שלי, כוליותו אני מניח, הישות שפועלת בפועל בעולם הגשמי.

פגשתי פה במונטוידאו בחור אמריקאי משוגע (השני עד כה, ולא פגשתי הרבה אמריקאים בטיול), הוא בחור מאוד מיוחד ויש לו הרבה מה לאמר אבל דבר אחד מעניין אשתף - האמונה שלו כוללת טקסים של קבלה, הוא מאמין בשמאניזים ועוד משהו שאני לא זוכר את שמו, החלק הפילוסופי, משלים את כל תמונת העולם כפי שהוא רואה אותו. הוא עושה פטריות ומדבר על רוחות. והוא אמר כך - ״העין שלנו (ואני אוסיף, כל שאר החושים) קולטת אור ומתרגמת אותו לתמונה מנטלית, זה רק חלק אחד מהעולם בחוץ.״ אמת. הוא חושב שיש משהו מעבר למה שאני ואתה מכירים והוא עולם הרוחות הזה.
אני לא חושב ככה, כי לא ראיתי את מה שהוא מדבר עליו. וגם אם הייתי רואה אולי הייתי מסביר את זה בהסבר של - הזיתי, כי השתמשתי בחומר שגורם למוח להזות דברים כאלה. אבל אני לא בטוח שההסבר שלי הוא ההסבר הנכון לראיית העולם, ואין לי דרך להוכיח שאני ״צודק״ והוא ״טועה״. אני לא אלוהים ואין לי גישה לעולם כמו שהוא.
דוד סיפר לי את הסוד של הקסמים והטקסים - הוא אמר שהוא מתרכז ועובד קשה על להכניס אנרגיות מכוונות מטרה לדברים כמו מצית או פלייליסט מוזיקה. הפלייליסט אהבה שלו, כשהוא הולך ברחוב ושר אותו, משתלב עם התודעה האחת / האלוהים / משפיע / מתממש ומתרחב ועוזר לו עם נשים. ההיגיון שלי ישר תוקף את הרעיון, ונותן הסבר פסיכולוגי. לא לאחרונה שמעתי דבר דומה לזה ממאיה.
אני מרגיש שאפשר בקלות להשוות את זה (או פשוט לקרוא לדבר הזה) לתפילה לאלוהים. אני חושב שלתפילה ואמונה יש כוח חזק מאוד והשפעה גדולה על האדם, וזה יכול להיות לו מועיל וחיובי מאוד (שמירה, תקווה,…). אבל עבורי, כרגע, אין אלוהים ששומע ומקשיב לרצונות וגחמות הארציים וזמניים שלנו. 

אבל, זה עולם מופלא שאני מעוניין להמשיך ולחקור - המיסטיקה. גם הוא, כמו עולם נוסף שנחשפתי אליו לאחרונה - המדיטציה, לא חלק ממטריית המדע, ולא ניתן למדידה בשיטות המוכרות במעבדה.
*ספר ביקורת על המיסטיקה, שמציג ניסיון לבחון אותו בשיטה המדעית - ״חשיבה חדה״.