← חזרה

27/12/2025 - אמונה

עסקנו בעבר בשאלה - איך אפשר להתקדם ולהישאר שלו (בלי כעס עצמי או אשמה על שאין התקדמות). בנוסף, ראינו שאנחנו מצפים מעצמו להרבה, כנראה יותר מדי - אדבר בשמי מפה - התפיסה שלי את עצמי רואה אותו באור חזק מדי, וכשהעצמי המודע רואה את הפועל במציאות הוא מופתע ומאוכזב מחוסר היכולת להתמודד עם מצבים מסוימים, מחוסר השליטה העצמית. ואנחנו מלקים את עצמינו במקום להיות החברים הכי טובים שלנו.
בסוף כל שעת מדיטציה בשיטת גואנקה מקדישים 5 דקות לתרגול אהבת חינם לעצמי ולכל יצור חי, באנגלית המדריך אומר דברים כמו may i be happy, ובעברית התרגום (העלוב לטעמי) אומר ״מי יתן ו…״. מאז שהפסקתי לשמוע את ההקלטות, אני מסתבך ולא מבין מה אני צריך להגיד לעצמי באותן הדקות (- אני מחשיב את התרגול הזה שטיפת מוח, שטיפת מוח חיובית בעייני ולכן אני מקבל אותה). אני מאחל לעצמי? אני מקווה? מה זה איחול ומה היא תקווה? תקווה - רצון שדבר מסוים יקרה עם האמונה שאפשרי שיקרה. איחול - הבעת תקווה בשפה. אבל ממי אני מבקש את הדברים האלה? למי אני אומר את זה? אני חושב שאני לא מבקש מאף אחד, אני אומר את הדברים האלה לעצמי, שוטף את מוחי ברצון טוב. 

אבל עבור אדם אחר, אני חושב שזה מצוין ואחלה אופציה לפנות השמיימה ולבקש. 
באופן הזה, אנחנו מקבלים את כל היתרונות, בלי החסרונות הקיימים בפסקה 1. 
אני פונה לאלוהים, בבקשה שדבר מסוים יקרה, אני עדיין אוהד אז לא נרחיק לכת ונבקש דברים חיצוניים לי - אלוהים תן לי שלווה והצלחה ברוקט ליג. על פניו דברים שיש לי השפעה עליהם, ואם אני מאמין שאלוהים יכול לעזור, מצוין. עכשיו אני ממשיך בחיי ובודק - האם אני מצליח ברוקט? האם יש לי שלווה בנושא זה ואחרים? אם לא, עדיין לא מספיק; הכל בסדר, אין צורך להלחץ, לכעוס ולהאשים את עצמי.

חשוב לי לציין שזהו לא תיאור של האמונה של אדם מסוים, זה רק רעיון שצץ במוחי לגביה. זו רק מחשבה שאני מגלגל בראשי, אני חושב על הנייר על הנושאים החשובים לי ביותר, והתשובות הקיימות בשוק. מנסה ליצור סדר מדומה.