← חזרה

13/12/2025 - נתינה

במהלך השירות הצבאי שמתי לב לשינוי מעניין במקום ובתרומה שלי במחלקה.
בתור חייל צעיר, כמו בחיים, אתה צריך לדאוג לעצמך - אתה לא יודע הרבה בתאוריה ובפרקטיקה וצריך ללמוד, אם יש מישהו שילמד ויתמוך - מה טוב. 
במשך הזמן, הפזמ משתחרר, אנשים צעירים מגיעים, אני עובר לצוות הבוגר; מקומי בהיררכיה משתנה. 
אני חושב שעם הזמן, ברגע שאתה מספיק בקי ונוח לך, אתה מסוגל לתת מעצמך לאחרים. לפני שאתה מגיע למצב הזה קשה מאוד לעזור לאחרים מכיוון שאתה לא בעמדה לתת, אלא צריך בעצמך.
כמובן שאדם א, אשר חסר לו ידע ויכולות בתחום ת (תקשורת למשל) ביחס לאדם ב, יכול לעזור לאדם ב בתחום ש (שירה למשל, או תמיכה רגשית). 

יש לך תחושה שהמילים שכתבתי לא מעבירות את הרעיון בראשי, כוונתי היא לא לידע טכני בלבד, שמורה מעביר לתלמיד.
בתור עובד חדש בדרייבנטס, למרות שכמה שבועות לתוך התפקיד כבר עבדתי על פיצר והבאתי תפוקה, בחודשים או בשנה הראשונה ההרגשה היא שאני יותר לומד ממתמצא, ולכן מקבל יותר מאשר נותן, מובל יותר ממוביל. בצוות, ובחברה.

כאשר אני באוטובוס ויש משהו שמפריע לי, נגיד ילד בטיקטוק בלי אוזניות, או ילד שבועט לי בכיסא מאחורה, יש לי אינספור אופציות לתגובה: לא לעשות כלום אבל להתעצבן, לבקש יפה שיפסיק, לבקש לא יפה, לרדת מהאוטובוס, להשלים עם הסיטואציה, ועוד. 
באותו אופן, אם אני מפריע למישהו אחר, נמשיך עם האוטובוס - אני יושב ונגמרו המקומות ואיזה זקנה רוצה לשבת במקומי. אני מצפה מהזקנה שתבקש, הרי זה דבר שהיא רוצה, אני לא צריך לפעול בשבילה, או בכלל לחשוב עליה אם להגיד את האמת - יש לי את השיט שלי ואם מישהו רוצה משהו, שידבר.
עד כאן התפיסה הקיצונית שלי של הסיטואציה, שבמרכזה אחריות עצמית ובחירות לכל אדם. עם מה שלמדנו היום, אוסיף סייג - כאשר אדם נמצא במצב שנוח לו, בעמדה שממנה הוא מסוגל לתת, הוא יכול להגיש עזרה לחלש ממנו. אפשר להציע לזקנה את המקום.
נשמע קצת מצחיק אה? אני מתחבט עם רעיונות גדולים על שטויות כאלה של יום יום. אולי אני הדפוק פה כן. בכל אופן, אני חושב שהרבה פעמים אנשים ״יציעו את המקום לזקנה״ בגלל טעמים לא נכונים. עבורי, הסיבה לפעול בצורה ״נכונה״ היא הרבה פעמים פחד, ממה שיקרה במידה ולא אפעל בצורה הנכונה, מהחברה, …
אני לא חושב שכדאי לאדם שיפעל ממניע שפל שכזה, ואם הוא בעמדה כזאת הרבה יותר עדיף שישב במקומו, ויחפש שלווה - אם התשובה זה להתעלות על עצמו, מה טוב. 
כמובן שהסיטואציה לא תמיד כל-כך קלה, והפעולה הלא נכונה שאדם צריך לבחור אם לקחת תהיה יותר קשה מ-להמשיך לשבת.

בסיטואציות רבות נצטרך לשאול: האם אני בטוב? האם זו פעולה שאני שלם איתה? מה המניעים לה? או הרבה פעמים - מה המניעים להמנעות ממנה?
לשאלה האחרונה לדוגמא, הרבה פעמים התשובה תהיה פחד, וזו נורה אדומה לחישוב מחדש.