← חזרה

30/08/2025 - שיח ביקורתי

דיברנו על ביקורת עצמית - פעולה קשה, אך אפשרית. היום נדבר על קבלת/הבעת ביקורת מ/על אחר - פעולה הרבה יותר קשה, עד גבול הבלתי אפשרית.
דיון על סוגיה מסוימת, כמו שאני מכיר אותו, עדיף לקרוא לו ויכוח - כל צד מנסה לשכנע את הצד השני למה הוא צודק - איזה בזבוז זמן. אם זה מה שאתה רוצה לעשות בדיון איתי, התשובה שלי היא ״אני לא מעוניין, תודה״. 
נקודת פתיחה טובה לשיח ביקורתי, שיח שבו שני הצדדים פועלים יחד, כל אחד מזווית הראייה המוגבלת שלו, היא הכרה בעבודה זו, והסכמה לעבוד ביחד במטרה להגיע להבנה טובה יותר של הסוגיה, התקרבות ל״אמת״, התרחקות מבורות וקיבעון מחשבתי. אם תהיה מוכן להקשיב לצד השני, ולקבל ממנו ביקורת, אולי תוכל ללמוד משהו, להרוויח משהו מהדיון, במקום לנהוג בנוהל הרגיל של - לדבר במטרה לשכנע ולנצח בויכוח. אני יודע הכל, לכן אני צודק, ואני צריך להסביר לצד השני למה הוא טועה. מישהו באמת מאמין בשטויות האלה? או שהוא פשוט לא חשב על זה אף פעם. 
דיברנו בעבר גם על תורת ההכרה - כך שאנחנו יודעים שאי אפשר להגיע לידיעה ודאית.
אני לא חושב שיש הרבה מה להגיד מעבר לזה, אסיים עם דוגמא אקטואלית - גיוס חרדים.
אתה כנראה חושב שכל/רוב החרדים צריכים להתגייס, כמו שאתה מבזבז שנים מהחיים שלך / מסכן אותם, בשביל לשמור על המדינה ועל החרדי, כך הוא צריך.
החרדי אומר בתגובה - ״נמות ולא נתגייס״.
אתה, בשונה ממנו, מאמין שחיי אדם חשובים יותר מלימוד תורה. כן אתה מאמין בזה, זו תורת המוסר שלך, זה צודק בעינייך. זה לא הופך את זה לנכון.

אבא שלי קרא לי פעם הסנגור של השטן, אני אוהב את הביטוי הזה.