← חזרה

23/08/2025

אפלטון, בודהא, ישו ועוד אומרים(ממליצים?) - ״דע את עצמך״.
אפלטון אומר ״עשה את שעליך לעשות ודע את עצמך״ - את שעליך לעשות הוא לדעת את עצמך, ואם תדע את עצמך תדע מה עליך לעשות. נשמע קצת שטותי ומחזורי אבל אני מוצא בזה חן. ״והאיש היודע את עצמו שוב לא ייקח עליו לעשות את מה שראוי ונכון לחברו: הוא אוהב ומטפח את עצמו קודם לכל דבר אחר ודוחה מלפניו עיסוקים מיותרים, מחשבות בטלות ותוכניות סרק״ (מסה 3 של מונטיין)
אני מעוניין מאוד בחקירת עצמי, נדמה לי שזה דבר חשוב ביותר. ברשומה שלפני הקודמת דיברנו על תורת ההכרה, וידיעת עצמך היא בדיוק זה, להכיר את המגבלות שלך, דפוסי החשיבה והתגובה המותנית. כשלים והתנהגויות אוטומטיות הם דבר שיש לכל אדם, ככה אנחנו עובדים. אדם שמעוניין לבצע מחקר ברצינות חייב להכיר בכשלים אלו, ועם הכרה זו לנסות להתמודד עם כשלים אלו בשיטות מגוונות. 
ניקח דוגמא, יש לי תיאוריה פסיכולוגית ואני רוצה להוכיח שהיא נכונה - כשל ראשון - אני רוצה לבדוק אם היא נכונה. רוצה להוכיח - חטא גדול והתחלה נוראית למחקר.
איך בודקים - תכננתי ניסוי (כמובן פה לקחתי כהנחת יסוד שניסוי משקף את המציאות, אולי אצטרך לנסות לתת לנבדקים תחושה של מציאות, או אקח נבדקים ממדינות וגילאים שונים. לא ניכנס לכל הפרטים פה). מי יבצע את הניסוי וירשום את התוצאות ? אם זה יהיה אני, זה יהיה נורא. אני משוחד - המוח שלי יעשה שמיניות באוויר על מנת לתת לי את התחושה שהתיאוריה שלי נכונה, בעיניים שלי - תוצאות הניסוי מוטות לטובתי. צריך עיניים של מישהו אחר - מישהו לא קשור, אובייקטיבי. 

ככל שנכיר את עצמנו יותר, נוכל להיות יעילים יותר. לא ניפול במקומות שנפלנו בעבר, נהיה יותר אובייקטיביים, נראה את הדברים כמו שהם באמת ונוכל לבחון בשלווה (בלי רגשות עוצמתיים ומטעים כמו כעס, תאווה או רחמים) את המציאות, את הספר, את התאוריה וכו׳.
אבל איך אפשר להכיר את עצמך ? אפלטון והחכמים לא אמרו, או שלא הקשבתי בריכוז. כמו בכל דבר, אני חושב שאחת הדרכים החשובות היא ללמוד מאחרים. חבל להתחיל מ0, הרבה אנשים אחרים ניסו, בדקו, למדו, ניסחו - אפשר ללמוד מהם. 
המדעים פסיכולוגיה, סוציולוגיה - אפשר ללמוד אותם ולהבין הרבה על האדם, בו בזמן להבין הרבה על עצמך בגלל שאתה אדם. הבנה תיאורית אולי. אחר״כ בחיים אפשר לנסות להישאר מודע ולשים לב לתיאוריה בפעולה, או בדיעבד לאחר מעשה ולאט לאט ללמוד את עצמך בפועל.
בויפאסנה מלמדים שיטה, שהם טוענים, אחת מהתמורות שלה היא ידיעת עצמך. אין צורך להבין את התיאוריה, לקרוא מה בודהא כתב ולהאמין בנשמות וקארמה. גואנקה (המורה) אומר שכל מה שצריך לעשות (מלבד שמירה על חוקי המוסר שלהם) הוא לתרגל מדיטציה (השיטה שהוא מלמד). התרגול הוא דע את עצמך, בזמן התרגול אנחנו מנסים לשמור על ריכוז וכמובן הוא בורח לנו מאוד מהר. בניסיון להתמודד עם בריחה זו, בניסיון לשלוט בתודעה שלנו - אנחנו לומדים הרבה על עצמנו, אני חושב, וככל שאנחנו מתרגלים ומתנסים יותר ככה אנחנו שולטים בעצמינו טוב יותר, שומרים על ריכוז מדויק יותר או למשך זמן רב יותר, וכך רואים תמונה בהירה יותר, נקייה מהסחות דעת ודעות קדומות. אני לא יודע אם אני מאמין בלב שלם עם מה שרשמתי כאן כרגע אבל: אני מעוניין בחקירת העצמי. יש פה שיטה מעניינת -> אנסה לראות אם היא מועילה לי.
בשתי השיטות שהצגתי אנחנו צריכים לעזוב את הספר/כרית המדיטציה אחרי כשעה וללכת לחיות את חיינו, להתמודד איתם באמת. קריאה תיאורטית חשובה לי מאוד אבל תרגול פרקטי, נשמע שיש לו יותר תועלת.