← חזרה

17/08/2025

ברטרנד ראסל, בספרו ״בעיות הפילוסופיה״, מתמקד בתחום אחד חשוב וראשוני - אפיסטמולוגיה. תורת ההכרה. מה אני מסוגל להכיר ? 
נשמע הגיוני, השאלה הראשונה שצריך שיש לשאול, לפני: האם העולם שטוח ? למה אנחנו בוכים? מה הוא אושר? חיים? חייזרים? נשמה? מה נכון? צודק? יפה? מה לאכול? 
אולי יותר נכון - השאלה הראשונה היא מה כדאי לחקור? או מה ראוי לחקור? מה אפשר לחקור? - אבל אלו שאלות מקדימות. גם הן חשובות מאוד - מהן אפשר להבין שהנקודה ההתחלתית היא הכרה. אם אני הוא החוקר, כדאי שלפני חקירת כל תחום אחר, אבין (אנסה להבין) את היכולות ואת המגבלות שלי. רק הבנה בנושא זה תוכל לספק בסיס טוב להמשך החקירה. 
כמובן שבחקירה זו מתבססים על ידע קודם, אין סיבה להתחיל מ0 - לדוגמא, לא נוכל להתחיל בלי שפה, ואין צורך להתפלפל על העיקרון אבל אחדד את הניסוח הקודם שלי כי אני מרגיש לא בנוח - בנקודה מסוימת בתהליך החשיבה האנושי, כל נקודה, אפשר ורצוי לחקור את הבסיס שלו, לנסות להבין כמה הוא יציב ואם רעוע היכן. כולנו מכירים מניסיון את הכשלים של המוח: הקו הארוך נראה קצר יותר, אמא לא הכינה את הסנדוויץ עבורי, 8 כפול 13 לא שווה 102. המוח האנושי רחוק מלהיות מושלם,     רציתי לדבר על אבולוציה, להסביר שזו הנחה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון וזה אבל אין לי ממש כח לחפור.אציין יסוד נוסף עליו אנו מתבססים - שפה (לא אדבר על שפה בגלל שאין לי שום ידע בתחום, רק אציין - הציור מתפתח לפי סוג המכחול).

לא אדבר על דרך החקירה שלו, רק על המסקנה - אדם הוא פשוש, הוא לא אלוהי, הוא לא מסוגל להגיע לידיעה, הכרה באמת מוחלטת, אובייקטיבית. האדם מסתכל על הדברים מנקודה מסוימת, וגם אם יסתכל מכל הכיוונים - יפספס את המימד הבא שאין לו גישה אליו בכלל, גם אם תהיה לו איזה גישה אליו (גם אם רק תאורטית), הוא יפספס את השטרודל (סתם מילה שהמצאתי, לאדם מספר חושים מוגבל, תמיד יכול להיות איזה שטרונדל שאנחנו לא יודעים עליו - אפילו לא יכולים לדמיין אותו. אעשה מאמץ לזרוק פה איזה שטות -     לא הצלחתי - גבולות המחשבה שלי נקבעות לפי הדברים שאני מכיר. יכולתי לדבר על אלים, אולי תנינים ששולטים ביקום, יכולתי להשתמש במילה ישות, להגיד שאיזה סיפרה היא התשובה להכל… אולי אני לא יצירתי במיוחד אבל ליצור מחשבה חדשה לגמרי זה דבר מאתגר ביותר [אולי בלתי אפשרי ?]).
יש לנו כלים, שיטות ומערכות מורכבות שמסבירות בצורה טובה את ההתרחשויות הנגישות לנו, אך נראה שכל אלו לא יוכלו להביא אותנו למצב של ידיעה מוחלטת. ברטרנד אומר שאפשר להתקרב לוודאות, מאוד קרוב היה ניוטון - אשר בזמנו האנשים החכמים ביותר האמינו שתורתו היא תורת הטבע - אמת מוחלטת.
עיקרון מאוד חשוב שדוד יום (ספקן גדול כפי שתראו) מדבר עליו הוא עיקרון האינדוקציה, הסקת מסקנות ממקרים פרטיים לקביעה כללית - חטא גדול שכולנו אשמים בו.
מי אמר שהשמש תזרח מחר ? היא תמיד זרחה, כל יום מאז שאני חי / מאז ההיסטוריה (כתב) החלה - חחחח עשרות/עשרות אלפי שנים מתוך מיליארדים.
איך נדע שהאבן שאני זורק על החלון תשבור את החלון גם הפעם ? גם אם עד היום זה תמיד קרה, אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, גם אם אותו הדבר יקרה אלפי פעמים ברציפות, לא נוכל לקבוע חוק כללי מהניסיון! אל תאמינו לי, תסתכלו על המתמטיקה * לא מצאתי את הדוגמא *
איך נדע שבעוד שעה לא ישתנו החוקים שאנחנו מכירים היום ? אולי כל 15 מיליארד שנה אלוהים מתעטש ואז כוח הכבידה מתחזק פי 2 והכוח האלקטרומגנטי באזורים בטמפרטורה מתחת ל80 מעלות מספיק לעבוד.