← חזרה

03/08/2025

מטרות, משמעות, מה אתה עושה ולמה אתה עושה את זה ? 

במאמר A mathematician’s Apology (אפולוגיה - הצדקה שלאחר מעשה), כחלק מההסבר (האישי) שלו לשאלה - מדוע לעסוק במתמטיקה טהורה, הארדי מציג שלושה סיבות שבגללן אדם יעסוק במחקר בכלליות :
1. סקרנות אינטלקטואלית - תשוקה לידיעת האמת
2. גאווה מקצועית - חדרה להיות מסופק מביצועיך, בושה שהם לא משקפים את הכישרון שלך
3. אמביציה - אני רוצה כסף, תהילה, להצליח...
הוא מדבר על התשובה של ״אני רוצה לעזור לאנושות / להפחית סבל / לגרום לאושר״ - ומבטל אותה. אתה יכול להרגיש טוב לאחר שהעשייה שלך גרמה לתוצאות אלו, אך זו לא הסיבה שבגללה אתה עושה זאת.

בחלק אחר, מוקדם יותר, הוא מציג שני שאלות חשובות שכל אדם אשר מתיימר להצדיק את הקיום והעשייה שלו צריך להבחין בניהן:
1. האם העשייה (work - אפשר גם להשתמש במילה עבודה אבל אני חושב שיש לה אסוטיאציה שלילית והיא לא מתאימה פה) שלך, שווה לעשותה? - האם יש בה תועלת? מה זה תועלת? למי? 
2. למה אתה עושה זאת ? בלי קשר לערך שאולי יש לה - אני טוב בזה (רוב האנשים לא טובים בכלום) / כך יצא.

אני לא מרגיש כלכך בנוח בגלל שממש תרגמתי חלק גדול ממה שכתוב פה, ולא חשבתי בעצמי.
המאמר הזה, כך הרגשתי, הגיע אלי בזמן מצוין. (לא ידעתי זאת לפני, אבל) חיפשתי(או יותר נכון, שמחתי לשמוע…) תשובה/הסבר/שיחה כזאת כבר הרבה זמן. עבור בחור צעיר שלא יודע מה לעשות אם החיים שלו, כלכך קטנים ביקום העצום וחסר המשמעות שלנו, זה היה מצויין לקרוא את הארדי - הבחור רשם את המאמר ב1940, וגם אם חלק מהמידע כבר לא נכון או רלוונטי (הוא רושם שם על תרומתה של המתמטיקה הטהורה להנדסה ושיט, בקיצור לפרקטיקה וטוען, וכנראה צודק בזמנו יותר מאשר בזמננו, למרות שאני לא יודע אם בכלל משהו השתנה אבל מרגיש לי שכן, שלמתמטיקה אין תרומה רבה - ״המהנדס היה מסתדר עם שני מספרים אחרי הנקודה״. היום אני יכול לחשוב על שני רעיונות מתמטיים שהפכו לפרקטיים, אחד הוא הצפנה [תורת המספרים], השני המחשב [אלגברה בוליאנית הומצאה 100 שנה לפני המצאת המחשב בלי שימוש נראה לעין, לוגיקה פורמלית->מכונת טורינג->שפת תכנות]. אולי כדאי להציג בהקשר זה את המתמטיקה הפרקטית אשר כל מטרתה היא להיות רלוונטית בכלכלה/רפואה [סטטיסטיקה] או למהנדס [אינטגרלים לחישוב עומס בבנייה ודיפרנציאלים לחיזוי תנועת גופים]. אבל אני והארדי לא כלכך מעוניינים בפרקטיקה, אני לא חושב שהיא יותר חשובה מהתיאוריה, מהחשיבה הטהורה), המאמר רשום בצורה אישית ואנושית, ואדם הוא אדם - זה לא משתנה כלכך מהר. 
כל מה שאנחנו שומעים, חווים, כל אדם שפוגשים או אוכל שטועמים מגיע בזמן מסוים, בזמן הזה אנחנו (והדבר) במצב מסוים, ולא תמיד הכוכבים יתיישרו.