← חזרה

03/08/2025

בחזרה לכלים, הכתיבה - אני יודע שדיברנו עליך הרבה, אשתדל להניח לך למנוחה ממחר.
בשיעור או בתהליך הלמידה אני מדמיין תלמיד יושב בשולחן ורושם. אני לא מעוניין, לפחות לא בפסקה זו, להיכנס לפילוסופיה של החינוך, אבל חייב לציין שזו לא השיטה היחידה - שיטה נגדית היא תלמיד רץ בטבע, בלי מורה. אני לא אקבע איזה שיטה עדיפה, אבל בוא נחזור לשולחן הלימודים.
הכתיבה, האם היא מועילה ? האם כדאי לכתוב בזמן הלמידה ? מה אני עושה עכשיו ? רושם לאחר הלמידה, או אולי - סתם רושם…
בשיעור עדיף להתרכז במידע שמועבר, ואם מטרת הכתיבה היא שמירה על ריכוז - זה מקובל עלי. כתיבה באופי של סיכום אני לא מוצא לה תועלת, ויותר מזה - אציג חסרונות: א) הכתיבה מאפשרת לכותב לירוק את המידע שנכנס על הדף, באופן זה משחררת אותו מכל צורך בשמירה של המידע בראש. האם גם הכתיבה שלי ? יתכן שבחלקה לא יודע, אני חושב שפחות בגלל שאני רושם פה מחשבה ולא דבר ששמעתי עכשיו מהמרצה. כשאני מתרגם או מעתיק מאיזה ספר או מאמר ישירות אני חוטא בחיסרון זה. ב)
במקרה שאתה מקבל מידע נדיר - כדאי לרשום, אבל זה לא המצב עבור רוב השיעורים. המידע קיים ונגיש.
כמובן שהשאלה היא - למה אתה כותב? או - למה אתה לומד?
הייתי כותב בשביל לזכור את השיעור, אולי בשביל לעבור עליו בהמשך, אולי בשביל שהמידע יכנס לראש טוב יותר - כי הכתיבה באמת עוזרת באלה. אבל אני לא חושב שאלה המטרות שלי עכשיו. אני מה שיש בי ברגע נתון וזה לא הרבה. (אגב, דקארט דיבר על זיכרון - ואני תופס מדקארט ומסכים איתו בעניין הזיכרון, הוא אכן משפר את השכל. אני מעוניין בשיפור הזיכרון שלי. דבר מאוד ידוע אולי - הזיכרון הוא אגירה ושליפה, רצוי להתאמן בשניהם - מה אני עושה עכשיו? . הזיכרון לא דומה לזיכרון מחשב [כפי שחשבתי בעבר - יתכן שדרך חשיבה זו גרמה נזק להרגלי הזיכרון שלי, תיעבתי אותו ולא רציתי לשמוע שטויות כדי שלא יתפסו מקום. כנראה בגלל זה או יחד עם זאת הייתי חסיד של ההבנה - ושמתי אותה במרכז], אולי בדיוק להפך - ככל שזוכרים יותר נוצרים יותר חיבורים במוח ובאיזה אופן אפשר לאמר שיש יותר מקום או יכולת טובה יותר לזכירת הדבר הבא, ועוד עוד.)
אחד העקרונות שלי בעשייה של דבר שאני מעוניין להמשיך לעשות (ספורט, לימודים, נגינה) הוא להנות, יותר נכון - לא לסבול. לכתוב זה לא נעים, יותר נעים להקשיב. אם אני לא אשמע שירים בזמן האימון אני לא אלך לאימון שבוע הבא - לא כיף.

זיכרון טוב מצריך חזרה - לפעמים צריך לשאול כמה פעמים את הבנאדם איך קוראים לו (אם היית מרוכז אולי היית תופס פעם ראשונה), בנוסף אם לא היה לך נעים לשאול לשמו שוב אבל שאלת, חוסר הנעימות משחק לטובתך - הרגש הוא אחלה כלי לשיפור הזיכרון, אתה תזכור דבר שמאוד חשוב לך (לא כל-כך חשוב לי תאריך היומהולדת של אמא שלי ואני לא זוכר אותו כרגע [זה לא אומר שהיא לא חשובה לי, רק שתאריכים פחות{בתהליך שיפור הזיכרון אני מנסה גם להיכנס לשם לפעמים}]).
בחזרה לחזרה - אז ראיתי הרצאה, קראתי ספר ו״שכחתי הכל״ - מה קרה? כלום. מעניין אותי הספר - אחזור אליו, אקנה אותו שישב על המדף ככה יהיה יותר קל וכיף להרים אותו שוב. עבר שבוע מאז התחלתי את כתיבת הרשומון והוא גרם לי להרים כמה ספרים, לקרוא, להיזכר ויותר חשוב - לחשוב על כמה רעיונות מאוד מעניינים (לא משלי). אולי אם לא בזכותך, יומן רשת יקר, אולי בגלל שיחה עם חבר, שבה שמתי לב שלא הסברתי את עצמי טוב (סימן שאולי לא הבנתי כל-כך טוב) - יקרה שאחזור ללמוד שוב איזה נושא שחשוב לי להבינו שוב. ועוד פעם ועוד פעם במשך החיים עד שאולי הוא יכנס לראש טוב. או יותר נכון להגיד - יכנס כל פעם קצת יותר חזק + אולי גם בצורה שונה לחלוטין, בכיוון חדש.

אני מומחה תקשורת - לפי החוק שאומר ש10,000 שעות רוכשות מומחיות. אני חייב להגיד שיש משהו בשטות הזאת. ימים וחודשים של התעסקות בנושא, חלומות והזיות, טעויות והבנה מחדש של הכל. כניסה לעומק ונפילה של כמה אסימונים שמנים לאורך הדרך - שכל אחד מהם הוא כמו מדרגה עצומה, למטה, לעומק, אנחנו חוקרים מנהרה עצומה. חלק ממנה זה תקשורת אבל היא מחוברת לעוד ועוד חלקים שהם תחומים כמו מחשבים, תכנות, חשמל, אור, פסיכולוגיה (קורל סיפרה על תקלה שבה המשתמש לא הצליח להזיז את העכבר עוד ימינה על המסך, פתרון התקלה היה להרים את היד יחד עם העכבר ולקחת קצת שמאלה - יד ימין שלו נתקעה בקיר. אריה היה אומר שהתקלה היתה בשכבה השמינית בOSI) ועוד. המנהרה שאני מדבר עליה היא היקום בשלמותו.
רעיונות מסוימים בתקשורת תקועים אצלי בראש. ההבנה שלי את הנושא בנויה שכבות שכבות והבסיסיות מבניהן מאוד יציבות. אני לא מנסה להשוויץ אלא מנסה להסביר על זיכרון וחשיבה. אם אתה רוצה לזכור דבר, תעבוד בו, תשקיע, תתמחה. הרצון לזכור לא יהיה מניע חזק מספיק לפעולה כשלעצמו, לפחות לא עבורי. אני לא רוצה או מתיימר להיות משהו קרוב לchatGPT. אולי דווקא משתדל להיות בדיוק להפך, מה שאני מחזק ומתעניין בו זה מה שכרגע אין לו - חשיבה, הבנה, תודעה.